3 ימים אחרי הלידה חזרנו הביתה. נרגשים, המומים וחוששים, חזרנו כדי להתחיל את חיינו החדשים, אבל לא תיארנו לעצמנו מה צפוי לנו. הימים הראשונים בבית היו הלם מוחלט. למרות העזרה הרבה מצד המשפחה, מצאנו את עצמנו מותשים כבר בהתחלה. המצב החדש של ההורות היה לנו זר למרות שציפינו והתכוננו בכל דרך שיכולנו. מעבר לטיפול בתינוק הקטן, אני עוד התאוששתי מהלידה ורק התחלתי לחוות את השפעתם המפורסמת של ההורמונים. פרצי בכי שתקפו אותי לעיתים קרובות, גם ברגעים של קושי וגם ברגעים של התרגשות ואושר.

אמא שלי אמרה לי שיש לה חברה שהיא דולה פוסט פארטום, ושהיא ממליצה לי לדבר איתה ולהתייעץ איתה. היא נתנה לי את הטלפון שלה, ואני היססתי במשך כמה ימים. היה לי מוזר להתקשר כדי לקבל ייעוץ לגבי איך להיות אמא. בסופו של דבר התקשרתי, ואני לעולם לא אשכח את השיחה הראשונה עם מיכל. אמרתי: "היי מיכל, אני הדס, הבת של..." ומיכל מיד ענתה: "יש לי בקשה אליך. את יכולה בבקשה להגיד 'אני הדס אמא של אדם' ". כמובן שהדמעות מיד הציפו את עיניי, אבל באותו הרגע ידעתי שבצד השני של הקו נמצאת האישה שתוכל לתת לי את התמיכה שאני צריכה. כבר בטלפון הראשון מיכל נתנה לי מענה לשאלות שהיו לי לגבי טיפול באדם, ולגבי טיפול בעצמי. דיברנו על בכי, על הנקה, על חזיות, על שינה, ובטח על עוד מלא דברים קטנים שעלו בימים הראשונים של אדם בבית. השיחה נתנה לי המון ביטחון ותחושה שיהיה בסדר.

כל מפגש עם מיכל היה מחזק ותומך. בתוך שפע העיצות שקיבלתי מכל מי שהקיף אותי, מיכל עזרה לי לסנן את מה שלא מתאים לי ולקחת את מה שכן. היא הראתה לי טכניקות להרגעה של תינוק, עזרה לי להתמודד עם משאבת חלב, ייעצה אילו צעצועים מומלצים ואילו מיותרים, חשפה אותי להרבה מידע וחיזקה אותי מאוד לגבי ההתנהלות שלי ביומיום.

מיכל היוותה, ומהווה עבורי עדיין, מישהי שתמיד ניתן להתקשר אליה ולהתייעץ, לשאול שאלות, לדבר ולפרוק. מעבר לידע ולניסיון, מיכל מביאה איתה נוכחות נעימה ומחבקת, משרה אוירה רגועה ונותנת ביטחון.

ולמיכל – על כל זה – המון תודה!

באהבה רבה,

הדס, אמא של אדם.
אפריל, 2010.


*****************************************************************************************************************************************************


אני אמא לשני ילדים.
חוויית אחרי הלידה שהיתה לי עם ביתי הקטנה שונה לעין ערוך מחווית הלידה עם בני בכורי.
וכל זאת בזכות מיכל גרוס!!!
אמי, אחי ואחיותי אינם מתגוררים סמוך אלינו.. אני זוכרת בדידות, חששות כבדים, עייפות נוראה אחרי לידת בני וכל זה עוד אחרי הריון קשה.
כשנתבשרתי על הריוני השני, החלטתי שאני אעשה כל מאמץ על מנת לסייע לעצמי וליצור לעצמי חוויה נעימה עד כמה שניתן
(כבר עכשיו אציין שאני בן אדם חרוץ מאוד, מאורגן ולא מפונק)
אני זוכרת שחברותי ההריוניות דברו על דולה, יועצת הנקה וכל מיני נשות מקצוע שתפקידן לסייע לנו הנשים בגישה שלהן ובידע הרב
החלטתי להתייעץ עם טל מגד, ששמה הולך לפניה באזור הצפון כמי שרואה שליחות בעבודתה ולספר לה מה אני צריכה
טל הפנתה אותי למיכל ומשם התחילה החוויה...
כבר בפגישה הראשונה שלנו (שהיתה אגב לפני הלידה) הרגשתי שעשיתי את הצעד הנכון, הגישה של מיכל, הידע הרב שלה והמקצועיות שלה... ידעתי שאני בידיים טובות...
וזה המשיך- כל הקשר עד הלידה, במהלך הלידה וכמובן אחרי
מיכל סייעה לי להחליף חוויה לא נעימה בחוויה שאני פשוט מתגעגעת אליה...
בתיה, ינואר 2005.


*******************************************************************************************************************************************************************************************************




מטופלות רבות שואלות אותי איך להתכונן לימים שאחרי הלידה. מה לעשות כדי שהכל יהיה נגיש יותר, קל יותר, ברור יותר, נעים יותר. אנו הרי מתכוננות כ"כ הרבה ליום הלידה, קוראות, עוברות קורס, עושות יוגה, מקבלות שיאצו. אבל אז, קצת כמו ביום ההוא שאחרי החתונה, מגיע הכאוס הגדול, לפעמים גם הריק- הגופני והנפשי, ועוד יש פה תינוק אחד שאומרים שהוא שלי, ואני צריכה לטפל בו....

אני תמיד נותנת את אותה רשימת חובה לכל יולדת, והרי היא לפניכם:

אישה חייבת מישהו לספר לו את סיפור הלידה שלה, לפרוטרוט. בלי הפרעות ביניים, בבקשה. ואם יש כמה מישהויים כאלו- עוד יותר טוב.  

אישה חייבת אוכל טוב ובקבוק מים זמין כל הזמן ליד המיטה, בעיקר אם היא בחרה לנסות להניק (על מה אישה צריכה כדי להצליח להניק אכתוב פעם אחרת).

אישה צריכה לנוח. ממש. בלי מבקרים שצריכים תשומת לב, בלי לארגן כביסה, בלי לדאוג להביא את הגדול מהגן. לנוח. וכמה שיתנו לה יותר לנוח ככה היא תחזור לעצמה מהר יותר.

ואישה צריכה את מיכל גרוס.

מעטים האנשים שאני תוהה למה אלוהים לא בחר לעשות copy & paste ולהצמיד אותם לכל האנושות כולה. מיכל ללא ספק היא אחת כזו. כל אישה צריכה את מיכל גרוס. כל אישה.

אחרי הלידה, כשהגוף כואב, הנפש מבולבלת והתינוקת צורחת, מגיעה מלאכית ריחנית, סופר אינטליגנטית, מצחיקה ורגישה. היא תמיד דופקת בשקט, שלא להעיר תינוקות, יולדות או דרקונים. במבט אחד עליך היא יודעת אם המשימה הראשונה שלה היא להכין כוס תה, ללטף את שיערך, לארגן ארוחת בוקר עם טחינה עבודת יד, או לקחת את התינוקת על הידיים (שם היא כמובן מיד נרגעת, כי תינוקות אוהבים שליחי אל). או אולי דבר ראשון היא תקשיב לך ותוך כדי תכין מרק.

מי לא צריכה אחת כזו?

וכל אישה צריכה שיגידו לה, גם אחרי הלידה הרביעית והחמישית, שהיא עושה נפלא, שהיא אמא מדהימה, ש"התינוק הזה מסתכל עליך בעיניים מעריצות". אנחנו אחרי לידה קצת כמו עץ השיטה, מתכופפות ברוח, זזות לכל הכיוונים. נשארות באדמה, אבל עמוד השדרה שלנו, אעפס, לא תמיד במקום. ואז באה מיכל, ומשקה אותנו באמונה, באהבה, בתה פירות, בידע, בביטחון שאנחנו האמהות הכי מדהימות בעולם, והנה אנו מזדקפות, לאט לאט, והנה הכאוס מתפזר, ואמא חדשה או מחודשת צומחת ממנו, והיא נהדרת, והיא חזקה, והיא יכולה הכל.

היש אישה בעולם שזה לא היה עושה לה נעים?

ועזבו לרגע את הנעים, אני אוהבת שמיכל באה כי היא פרקטית. כי היא יודעת לעזור בהנקה ולהרגיע תינוקות, להרדים אותם ולאבחן מה מציק להם, היא יודעת להכיל את האמא (לא סתם כנראה בחרו לה את השם הזה, מיכל), והיא מומחית בהתפתחות תינוקות. ועוד משהו- היא צנועה כ"כ ולעולם לא תרגישו שהיא מרגישה כאילו כל הידע אצלה בכף היד (למרות שלדעתי רובו הגדול אכן שם). אם צריך היא תפנה אתכם הלאה לאנשי מקצוע מעולים, במטרה לקדם אתכם, אמהות ואבות, ואת התינוקות שלכם עוד קצת, להקל עליכם בעוד משהו, על עוד כאב רגשי או פיזי, טכני או אנרגטי.

זה לא הוגן שהיא גרה רק בחיפה, ועובדת רק בישראל, ומדברת רק עברית ואנגלית ושפת סימנים, היא היתה צריכה להיות משוכפלת לכל בית עם יולדת. אבל אנחנו זכינו. הפער בין הכאוס שאחרי הלידה של דור, בה לא הכרתי אותה עדיין, לתמיכה שחשתי אחרי הלידה של איילה (חפשו את סיפור הלידה שלי, ותבינו מה עוד מיכל יודעת לעשות שלא כתבתי כאן בכלל), מלא אותי באומץ ובשקט לקראת הלידה של גליה, ועל כך אהיה לה אסירת תודה לנצח.



********************************************************************************************************************************************************************************************************



הגענו למיכל, דולה של אחרי לידה בעקבות המלצתה של קרן, הדולה בה נעזרנו בלידה.

בעלי, האב הטרי, עבד באותה תקופה בחו"ל ונזקקנו לעזרה, עזרה מעבר למה שניתן לקבל

 גם מהמשפחה התומכת ביותר שבנמצא.

 

דולה? מיכל היתה חברה, אשת סוד, אומנת, בעצם כל מה שהייתי יכולה לחלום עליו באותה תקופה נפלאה

 אך קשה מנשוא שלאחר הלידה.

 

בעצות אינספור, עזרה פיזית (גם במטלות הבית), אפילו בקניות, מיכל עזרה לי לעבור את התקופה הזו, לא בקלות, כי אין זו תקופה קלה ובפרט כשאת לבד, אך עברתי אותה – ובהצלחה.

תודה לך מיכל על העזרה, ההקשבה, העצה ו.... הנשמה.

 

עדי אנגל.


 
**************************************************************************************************************************************************************************************************************************************

אחרי הלידה הראשונה שלי חוויתי תקופה מאוד קשה, רגשית ופיזית. אנחנו גרים רחוק מההורים ואין לנו עזרה ותמיכה זמינה. אחרי ששרדתי את התקופה הזו, ועברו להן השנים, לא ידעתי איך אוכל ללדת שוב ולחזור אל אותה תקופה קשה. סיפרתי לחברה על החששות והיא ישר אמרה לי אין בעיה, יש את מיכל גרוס, ואז שמעתי על מיכל ועל המקצוע שלה. מאוד עזר לי  לדעת שיש אופציה כזו, שיש פיתרון, שלא אהיה לבד בפעם הבאה. בזמן ההריון השני שהגיע, לקחתי את הטלפון של מיכל ושמרתי אותו לשעת הצורך. בשבוע הראשון שאחרי הלידה, השתמשתי באופציה והתקשרתי למיכל. מיכל הרגיעה אותי והציעה תוכנית עבודה לתקופה הקרובה, זה מאוד עזר לי לסדר את הבלבול שהרגשתי.

בהמשך, מיכל ביקרה אותי כמה פעמים בבית ועזרה לי לאבחן ולחשוב מה עושים עם תינוק שלא מפסיק לבכות ושבקושי ישן. מיכל היתה מאוד מקצועית, איבחנה טוב את המצב וייעצה לי איך לפעול, ועם איזה רופא להתייעץ. לאורך כל השנה הראשונה, מיכל ליוותה אותי בייעוץ, מקצועיות ,אמפטיה, דאגה וחום אמיתי להם הייתי זקוקה. תודה מיכל שהצלת אותי בשנה הקשה שחוויתי.  


דף הבית   |  אודותי   |  ליווי ותמיכה   |  מאמרים   |  צרי קשר   |  תודות

 




מסחר אלקטרוני
חנות וירטואלית | אחסון אתרים
 
האתר נבנה ע"י שופ סנטר